למה מחממי התקרה שלכם בסופו של דבר נהרסים (ואיך תיקנו את זה)
יש סוד קטן לגבי מחממי התקרה בעלי ההספק של 1500 וואט: ברוב המקרים, הם לא נהרסים באמת. לפחות, לא באופן שאתם חושבים.
בדרך כלל, רכיב החימום עצמו בסדר. הבעיה האמיתית נמצאת בחוטי החשמל.
חשבו על זה: כשמתקינים מחמם על התקרה, החום עולה למעלה. הנקודה שבה החוט החשמלי נפגש עם הצינור של המחמם הופכת למעין “מלכודת חום”. רוב החברות פשוט משתמשות בדבק זול או בחיבור לא איכותי, וזהו. וזו בדיוק הנקודה שבה נוצרות הבעיות.
התהליך האיטי לכיוון קצר-מסלול
כשמשתמשים בהספק של 1500 וואט, נקודת החיבור הזו נמצאת תחת לחץ מתמיד. אם משתמשים בחומרי בידוד זולים כמו PVC או סיליקון, הבידוד יצטמצם וינשור בסופו של דבר. זה קורה כשמחממים משהו ואז מקררים אותו שוב ושוב.
כשהבידוד נהרס, הנחושת נחשפת. עכשיו, דמיינו שזה קורה בחוץ, בגזיבו. אבק נערם על החוטים, ולחות חודרת לתוך המערכת. פתאום יש לנו מסלול הולכה, ניצוצות, והמחמם נהרס. זה בוודאי לא מה שאתם רוצים כשאתם רוצים ליהנות מערב קר בחוץ.
הדרך הנכונה לעשות זאת
החלטנו להפסיק לסמוך על התקווה שהמחמם יחזיק מעמד. במקום פשוט להכניס את החוטים לתוך המערכת, אנו משתמשים בחומרי אטימה עמידים לחום. אנו משתמשים גם בפולימרים מיוחדים שיכולים לעמוד בטמפרטורות של מעל 200°C מבלי להישבר.
אנו מחברים את החוטים ישירות לקצה הצינור. כך נמנע האפקט של “נשימה” – התהליך המעצבן שבו הצינור שואב אוויר מהחוץ כשהוא מתקרר. האוויר הזה מביא איתו לכלוך וחומרים מזהמים שפוגעים ברכיבי המחמם. על ידי אטימה טובה, אנו שומרים על המערכת נקייה ועל חימום יציב.
טיפ קטן להתקנה
יש כמובן חיסרון: מכיוון שהאטימה כל כך חזקה, החוטים נהיים קצת יותר קשיחים.
אנא, אל תנסו לכופף את החוטים בצורה חדה רק כדי שהם יתאימו למערכת צרה. אם תכופפו את החוטים יותר מדי, זה עלול לפגוע באטימה. תנו לחוטים מעט מרווח – כ-30 ממ של קשת – וזה יספיק.
זו שינוי קטן בדרך שבה המערכת נבנית, אך היא תאפשר לכם שלא לצטרך לרכוש מחמם חלופי בעונה הבאה.