שמירה על תנורי אינפרא-אדום בחדרי אמבטיה לחים
התקנת נורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה פירושה בעצם מאבק ברמת הלחות הגבוהה. מים וחשמל אינם יכולים להתקיים יחד. אם הבידוד של הנורה נפגע אפילו לשנייה אחת, עלולה להתרחש תקלת חשמל. כדי לשמור על בטיחות, אנו משקיעים את רוב זמננו בשני דברים חשובים: מעטפת הנורה והחיבור שבו החשמל פוגע בנורה.
התמודדות עם הלחות
כאשר החדר נהיה לח, הלחות יכולה ליצור “גשר” קטן שדרכו החשמל יכול לעבור אל הבידוד. זו בעיה רצינית. לכן אנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה. היא לא רק מאפשרת לחום לעבור, אלא גם משמשת כבידוד חשמלי יעיל. אך הסוד האמיתי נמצא בחיבור שבו החוטים מחוברים לנורה. אנו משתמשים בטכניקת חיבור מיוחדת כדי למנוע חדירת לחות פנימה. אם החיבור נפגע, גז ההלוגן ידלוף החוצה, והנורה תישרף תוך כמה שעות.
חיבורים והחיבור לקרקע
אם כבר השתמשתם בחיבורים מסוג R7, אתם יודעים שהם עלולים להיות בעייתיים. בחדר אמבטיה לח, הם עלולים להתקלקל במהירות. אנו משתמשים בחיבורים מצופים ניקל כדי למנוע חלודה. ובבקשה, חברו את החיבורים האלו למערכת עם מכשיר לזיהוי זרם יתר. כמו כן, יש צורך בחיבור טוב לקרקע. אם הצינור של הנורה נשבר, הזרם החשמלי יגיע ישירות למסגרת המתכתית. חיבור טוב לקרקע מבטיח שהמפסק יפעל מיד, וכך נמנע שמישהו יקבל שוק חשמלי.
איזון בין חום לבידוד
זו הבעיה הקשה. נורות בעלות הספק גבוה נהיות חמות מאוד, והחום גורם לחומרים להתרחב. אם מנסים להכניס יותר מדי חשמל לנורה קטנה, ההתרחבות גורמת ללחץ רב על החיבורים. עלולים להיווצר סדקים קטנים שדרכם יכולה לחות להיכנס פנימה. צריך למצוא איזון – להתחשב בצפיפות החום ובאורך הצינור, כדי שהחיבורים יישארו אטומים. אל תשתמשו בהספק גבוה מדי, אם המעטפת של הנורה לא יכולה לפלוט את החום.